פסק-דין בתיק ת"א 11480-09-08

לפני תביעה שעניינה טענות בדבר נזק שנגרם עקב העברת כספים שגויה, שבוצעה במסגרת יישום פסק דין שנתן תוקף להסדר פשרה.

רקע כללי -

1.      העובדות הרלבנטיות במקרה זה הן רבות ואין מנוס אלא לסקור את השתלשלות העניינים. אנסה לעשות זאת בתמצית ככל האפשר.

2.      התובע, מר גנאים עבד אלג'באר, הינו קבלן רשום לעבודות עפר ותשתיות (להלן: " התובע").

3.      בשנת 1997 זכה התובע במכרז לביצוע עבודות לטובת עיריית באקה-ג'ת, הנתבעת מס' 2 (להלן: " העיריה"). התובע פנה לצד השלישי מס' 2, חופרי בדווי בע"מ (להלן: " בדווי"), והוסכם בין הצדדים שהתובע יעביר לבדווי כקבלן משנה את העבודות שיש לבצע מכח המכרז (להלן: " העבודות הקבלניות"), כנגד תשלום עמלת קבלן ראשי בשיעורים שונים.

4.      מערכת היחסים שבין התובע לבין בדווי עלתה על שרטון, וביום 9/11/1998 הגישה בדווי כנגד התובע תביעה כספית בסדר דין מקוצר ע"ס של למעלה מ-320,000 ש"ח (ת"א 22161/98 בבימ"ש השלום בחיפה, להלן: " התביעה של בדווי").

5.      את בדווי באותו הליך ייצג הנתבע מס' 1, עוה"ד עבד אבו ואסל (להלן: " אבו ואסל").

6.      בעת הגשת התביעה של בדווי, הוטלו לבקשתה עיקולים זמניים על כספים של התובע, לרבות אצל משרד התשתיות ע"ס של כ-61,000 ש"ח (להלן: " העיקול במשרד התשתיות").

7.      התובע הגיש בקשה למתן רשות להגן כנגד תביעת בדווי, אך בקשתו נדחתה וניתן לטובת בדווי פסק דין על מלוא סכום התביעה (להלן: " פסה"ד לטובת בדווי"), ביום 11/6/2000.

8.      בדווי פתחה תיק הוצל"פ בלשכה בחדרה לגביית פסה"ד (תיק 12-09670-00-3, להלן: " תיק ההוצל"פ בחדרה"). במסגרת תיק ההוצל"פ בחדרה, הוטלו עיקולים נוספים, לרבות עיקול אצל העיריה, אשר "תפס" כ-440,000 ש"ח שהעיריה חבה לתובע.

9.      במקביל, הגיש התובע ערעור על פסה"ד לטובת בדווי (ע"א 1562/00 - מחוזי חיפה). בדיון אשר התקיים בביהמ"ש המחוזי, ביום 13/2/01, הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין כדלקמן (להלן: " פסה"ד של בהמ"ש המחוזי"):

א.      התובע ישלם לבדווי 120,000 ש"ח בניכוי 61,000 ש"ח (שנגבו באמצעות העיקול במשרד התשתיות), בתוספת מע"מ, כלומר, כ-79,000 ש"ח, תוך 30 יום.

ב.       התובע יפקיד בקופת ביהמ"ש את ההפרש שבין 300,000 ש"ח לערך לבין 120,000 ש"ח לערך = כ-180,000 ש"ח, תוך 60 יום (להלן: " ההפקדה").

ג.        לאחר התקיימות שני התנאים המפורטים בס"ק א' ו-ב', יבוטל פסה"ד לטובת בדווי, תינתן רשות להגן לגבי מלוא סכום התביעה של בדווי והסכום שכבר שולם בהתאם לסעיף א' (120,000 ש"ח) ייחשב כתשלום על חשבון פסה"ד.

ד.       עם ביצוע ההפקדה שמוזכרת בסעיף ב' (180,000 ש"ח), יבוטלו העיקולים שהוטלו על ידי בדווי (להלן: " העיקולים").

ה.      אפשרות נוספת לביטול העיקולים הינה המצאת אישור של העיריה או של כל גורם אחר אשר אצלו הוטלו עיקולים, לפיו אם יבוטלו העיקולים - ישולם סכום ההפקדה.

10.  הראציונל של פסה"ד של בהמ"ש המחוזי היה שלמעשה בדווי תקבל מהתובע מיידית 120,000 ש"ח ובנוסף, הוסכם להפקיד 180,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש כבטוחה לפרעון פסק הדין בתביעה של בדווי, אם אכן יינתן פסק דין לטובת בדווי לגבי סכום הגבוה מ-120,000 ש"ח. עוד עולה שלתובע יש קושי לגייס לבד 180,000 ש"ח ולכן מוסכם לפעול הדדית להסרת חלק מהעיקולים, על מנת שהתובע יוכל לבצע את ההפקדה.

11.  ביום 11/3/2001, כמה ימים לפני המועד לביצוע התנאי הראשון של פסה"ד של בהמ"ש המחוזי, הגיש התובע תביעה כנגד בדווי, בסך 311,000 ש"ח (בבהמ"ש השלום בחדרה - ת.א. 1915/01, להלן: " התביעה של התובע בחדרה", נ/4). בסעיף 24 לכתב התביעה, מפרט התובע כי בדווי הפרה את ההסכם ביניהם לגבי העבודות הקבלניות וכי על בדווי לשלם לתובע 250,000 ש"ח בגין נזקי התובע עקב ההפרה ולהשיב לו את הסכום של 61,000 ש"ח ששולמו במסגרת העיקול של משרד התשתיות. יצויין כבר עתה כי בכתב התביעה לא הזכיר התובע את קיומו של פסה"ד של בהמ"ש המחוזי. במסגרת תביעה זו הוטל לבקשת התובע עיקול על מלוא סכום התביעה אצל אבו ואסל (להלן: " העיקול אצל אבו ואסל", נ/5), וזאת ביום 14/3/2001. נקדים את המאוחר ונאמר כי עיקול זה בוטל (לאחר הגשת בקשה לביטולו ביום 5/4/2001 - נ/9) והתביעה של התובע בחדרה נדחתה כולה בהסכמה ביום 14/10/2002.

12.  נשוב עתה לפסה"ד של בהמ"ש המחוזי ולבחינת שני התנאים לביטול פסה"ד לטובת בדווי.